שלום לך, ארץ נהדרת

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציג תמונת מצב מדאיגה: גל ההגירה שהחל ב-2023 לא נעצר ורושם שיאים חדשים. החשש של החוקרים: יציאה משיווי משקל שעלולה להצית "אפקט דומינו" שיסכן את ביטחון המדינה והכלכלה.

שיא של כל הזמנים: 90 אלף עוזבים בשנה

גל ההגירה מישראל שהחל בשנת 2023 נמשך בעוצמה גם בשנת 2025 ונמצא ברמות שיא. מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ' נתאי ברגמן ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בפקולטה לניהול - מציג נתונים מדאיגים על מגמת ההגירה מישראל. על פי המחקר, מספר הישראלים שעזבו את ישראל בשנת 2025 לתקופה של שלושה חודשים רצופים ומעלה הוא 90,922, מספר דומה למספר הישראלים שעזבו בשנת 2024 (91,499), וגבוה במעט מזה של שנת 2023 (86,509).

בסך הכול, בשלוש שנים (2023 – 2025) עזבו את ישראל לתקופה של לפחות 3 חודשים רצופים 268,509 אזרחים ישראליים.

כדי להבין את גודל הטלטלה, די להסתכל על העבר: בתקופה המקבילה בעשור הקודם (2015-2013), עזבו את ישראל לתקופה של 3 חודשים רצופים רק 183,219 אזרחים. הנתונים מצביעים על יציאה ברורה משיווי משקל: לעומת ממוצע של כ-60,000 עוזבים בשנה במהלך העשור שבין 2010 ל-2019, בשנים 2025-2023 המספר זינק לקרוב ל-90,000 בשנה.

^{מספר הישראלים שיצאו מישראל לשלושה חודשים רצופים בכל שנה בין 2009 ל-2025}

המודל שמנבא את הבאות: עד 50,000 מהגרים לתקופה ממושכת ב-2025

"בפרסומים קודמים שלנו על הגירה מישראל (פברואר 26), נעזרנו במדד עזיבה לתקופה של 12 חודשים ומעלה. מדד כזה עבור שנת 2025 אינו זמין בשלב זה (ויהיה זמין רק בתחילת 2027). יחד עם זאת, על מנת לזהות מגמות הגירה כבר עתה ולא להמתין לשנת 2027, אנחנו מציגים נתוני הגירה מישראל על בסיס מדד של יציאה מישראל לתקופה של 3 חודשים לפחות", מסביר צוות החוקרים.

הם מראים כי המתאם בין מדד ה-3 חודשים למדד ה-12 חודשים הוא כמעט מושלם (מדד מתאם של 0.96). בהתאם לכך, מעריכים החוקרים שאם המתאם יישמר, מספר העוזבים את ישראל בשנת 2025 לתקופה של 12 חודשים ומעלה יעמוד על בין 45,000 לבין 50,000 ישראלים.

^{מספר הישראלים שיצאו מישראל ל-3 חודשים רצופים לפחות ולתקופה של 12 חודשים}

"אם לא יהיה שינוי – גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית"

מחיר ה'הפיכה' והמלחמה: בריחת המוחות שמאיימת על הכלכלה

הדיון הציבורי בנושא ההגירה התחדש ביתר שאת לאחר הבחירות בנובמבר 2022, נוכח קידום הרפורמה/ההפיכה המשפטית והמחאה הציבורית שהתלוותה לה, והתחזק אף יותר במהלך מלחמת ה-7 באוקטובר. המחקר, שנערך בחדר המחקר של הלמ"ס, מוצלב עם נתוני המל"ג, משרד הבריאות ורשות המסים.

במסמך קודם שפרסמו החוקרים, כבר זוהה גידול משמעותי ומדאיג בעזיבה של רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אקדמאים ובעלי הכנסות גבוהות. סוגיית ההגירה אינה ייחודית לישראל. מדינות כמו יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה ולבנון סבלו מהגירה של אוכלוסיות חזקות. אך בישראל, האיום חמור בהרבה:

• היעדר אוצרות טבע: הכלכלה הישראלית מתבססת במידה רבה על הון אנושי איכותי שמרוכז בתעשיית ההייטק ובתחומים עתירי ידע
• תלות במספר קטן של עובדים: בתחומים כמו הייטק, שירותי רפואה מתקדמים ואקדמיה, ישנה תלות במספר לא גדול של עובדי מפתח קריטיים. עזיבתם מהווה מכה קשה לתעשיות אלה וסכנה לכלכלה ולחברה כולה

אזהרת החוקרים: נקודת האל-חזור

פרופ' איתי אטר מדגיש את החשש מהעתיד: "גם בשנת 2025 אנחנו רואים מספרים מטרידים מאוד של ישראלים שעזבו את הארץ לתקופת זמן משמעותית, ואלו מתווספים לגל ההגירה בשנים 2023 ו-2024. הנתונים הללו לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של ישראל. אולם, בראיה צופה פני עתיד - ואם לא יהיה שינוי – גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית".

החוקרים מזהירים כי הסכנה האמיתית אינה רק במספרים הנוכחיים, אלא בפוטנציאל ל"אפקט דומינו": זעזועים שליליים נוספים - פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים - עלולים להצית מנגנוני היזון־חוזר שיובילו לזינוק חד ופתאומי. במצב כזה, כל מהגר נוסף מגדיל את התמריץ של אחרים לעזוב. מרגע שמספרי ההגירה יעברו סף מסוים, שינוי הכיוון יהיה קשה ביותר, אולי בלתי אפשרי.

מסגרת מושגית: איך הוגדר "מהגר" במחקר?

במחקר זה, ישראלי מוגדר כמהגר עוזב אם הוא עומד בשני התנאים הבאים:

• תנאי שהייה רצופה: שהה מחוץ לישראל במשך 3 חודשים רצופים לפחות מיום העזיבה
• תנאי עולים חדשים: במידה והפרט מקיים את תנאי 1 ועלה בעבר לישראל, נדרש שהוא חי/שהה בישראל לפחות שלוש שנים לפני שעזב (כדי להחריג עולים חדשים שהגיעו לתקופה קצרה ועזבו)
• תנאי נוסף שרלוונטי למדד ה-12 חודשים המקובל:תנאי שהייה שנתית: במהלך השנה הראשונה מיום העזיבה, האדם שהה מחוץ לישראל למעלה מ-270 יום

פרופ' איתי אטר הוא חוקר אמפירי בתחומי הכלכלה והאסטרטגיה מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, המתמחה בארגון תעשייתי, הגבלים עסקיים, כלכלה התנהגותית ובחינת הגורמים ליוקר המחיה בישראל.