מהמעבדה אל המטופל הראשון: צעד נוסף לקראת השתלה ראשונה בעולם של חוט שדרה מהונדס

כפי שדווח באוגוסט 2025, פיתוח שהחל במעבדתו של פרופ' טל דביר באוניברסיטת תל אביב עושה צעד משמעותי נוסף בדרך מהמעבדה אל המטופלים.

חברת הביוטק מטריסלף, המפתחת שתל עצבי ביולוגי - מעין "חלק חילוף" לרקמה שנפגעה בחוט השדרה - חתמה לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית.

במסגרת שיתוף הפעולה יחל בקרוב תהליך לאיתור ולהערכת מטופלים שעשויים להתאים לטיפול, ובמקביל ייאספו דגימות דם לצורך ייצור שתלים עצביים מותאמים אישית.

המהלך מסמן שלב חדש בפיתוח טכנולוגיה שצמחה באוניברסיטת תל אביב, במעבדתו של פרופ' טל דביר במרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית.

מטרת הטכנולוגיה היא ליצור לכל מטופל שתל עצבי אישי, ולהשתיל אותו באזור הפגיעה בחוט השדרה כדי לסייע בשיקום הקשר העצבי.

בעתיד, התקווה היא שהטיפול יאפשר לאנשים החיים עם שיתוק בעקבות פגיעה בחוט השדרה לעמוד, ללכת ולשוב לעצמאות רבה יותר.

 טכנולוגיה שנולדה באוניברסיטת תל אביב

במעבדתו של פרופ' דביר באוניברסיטת תל אביב פיתחו החוקרים שיטות ליצירת רקמות ביולוגיות באמצעות תאים וחומרים שמקורם בגוף המטופל.

מתוך המחקר הזה התפתחה הטכנולוגיה שעליה מבוסס השתל העצבי של מטריסלף, וכעת החברה מקדמת אותה לקראת טיפול בבני אדם.

^{פרופ' טל דביר במעבדתו באוניברסיטת תל אביב}

השתל מיוצר מהתאים ומהרקמות של המטופל עצמו. לאחר איתור מטופל מתאים וקבלת הסכמתו, תילקח ממנו דגימת דם. מתאי הדם ניתן לייצר תאי גזע מושרים - תאים שניתן להפוך לסוגים שונים של תאים בגוף - שישמשו ליצירת הרכיב התאי של השתל.

השימוש בתאים וברקמות של המטופל עצמו נועד להפחית את הסיכון לדחיית השתל ולשפר את קליטתו בגוף.

מאחר שייצורו של כל שתל מותאם אישית נמשך מספר חודשים, איסוף הדגימות בשלב מוקדם מאפשר להתחיל את תהליך הכנת השתלים במקביל להמשך ההיערכות לקראת הטיפול.

במסגרת שיתוף הפעולה יהיה לוינשטיין אחראי על איתור והערכת המטופלים ועל הליווי הרפואי שלהם לאורך התהליך.

לדברי ד"ר דיאן מיכאלי, סגנית מנהל המחלקה לשיקום שדרה ע"ש אורנשטיין במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין:

"שיתוף הפעולה עם מטריסלף מחבר בין המומחיות הקלינית והשיקומית של לוינשטיין לבין טכנולוגיה חדשנית בתחום הרפואה הרגנרטיבית, בתקווה שבעתיד ניתן יהיה להציע אפשרויות טיפול חדשות לאנשים החיים עם שיתוק בעקבות פגיעה בחוט השדרה."

^{חוקרת במעבדת מטריסלף (קרדיט: מטריסלף)}

 הדרך אל ההשתלה הראשונה

השלב הנוכחי עדיין אינו ניסוי קליני ואינו מהווה אישור לביצוע השתלות בבני אדם. תחילת הטיפול תתאפשר רק לאחר השלמת הבדיקות הנדרשות וקבלת האישורים ממשרד הבריאות.

במקביל, עדכנה מטריסלף כי הגיעה להבנות עם משרד הבריאות שיאפשרו להתחיל חלק מההכנות לקראת הטיפול הראשון, במקביל להמשך הבחינה הרגולטורית.

לדברי החברה, מהלך זה צפוי לייעל את ההיערכות לקראת תחילת הטיפול, בכפוף לקבלת כלל האישורים הנדרשים.

שיתוף הפעולה עם לוינשטיין מצטרף למערך ההיערכות הקלינית שמקדמת מטריסלף לקראת הניסוי הראשון בבני אדם, לצד שיתוף הפעולה עם המרכז הרפואי שיבא, שבו צפויה להתבצע ההשתלה הראשונה.

במטריסלף מעריכים כי אם התהליך יתקדם כשורה, ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים, ניתן יהיה להתחיל את הטיפול במטופל שייבחר במחצית הראשונה של 2027.

אם אכן תצא ההשתלה לפועל, היא תהיה נקודת ציון משמעותית במסעה של טכנולוגיה שהחלה כרעיון מחקרי באוניברסיטת תל אביב ועשויה להגיע, לראשונה, מהמעבדה אל גוף האדם.